חסידות מכנובקה
 | |
| רבי אברהם יהושע השל טברסקי השני ממכנובקה | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| התפלג מ | חסידות סקווירא |
| מקום ייסוד | מכנובקה |
  | |
חסידות מכנובקה בעלזא היא חצר חסידית, ענף של חסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. החסידות התבססה בעיירה מכנובקה שבאוקראינה ומרכזה כיום בבני ברק.
בסוף שנות השמונים התמנה לאדמו"ר רבי יהושע רוקח, צאצא לאדמו"רי בעלז. בעקבות זאת הצטרפו לחסידות חלק גדול מפורשי חסידות בעלז, והחסידות כינתה את עצמה "בעלזא-מכנובקה". משנת 2015 מכונה החסידות "מכנובקה-בעלזא".
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי יצחק טברסקי מסקווירא התמנו שלושה מבניו לאדמו"רים בסקוויר, בהם הבכור רבי אברהם יהושע השיל טברסקי. לאחר פטירתו בשנת תרמ"ו התמנה בנו רבי יוסף מאיר טברסקי (תרי"ז-תרע"ז) לאדמו"ר בעיירה מכנובקה שבאוקראינה. היה חתנו של רבי מנחם נחום מלויעב.
לאחר פטירתו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו, רבי אברהם יהושע העשיל (נולד בכ"ד באדר ה'תרנ"ה), לאדמו"ר ממכנובקה. חתנו, רבי מנחם נחום טברסקי (ה'תר"ם - י"ט בסיוון ה'תש"ה, בנו של רבי דוד טברסקי מסקווירה דודו של רבי יוסף מאיר), התמנה לאדמו"ר מסקווירה-מכנובקה. רבי מנחם נחום נמלט יחד עם משפחת אביו לקייב בשנת ה'תרע"ט משם המשיך לקישינב ולארצות הברית והקים את בית מדרשו בבורו פארק. בזיווג שני נישא לבתו של רבי אברהם פנחס מקוניב. הוריש את בית מדרשו לאחיו רבי יעקב יוסף. חתנו היה רבי שמואל יצחק קארף מזווהיל בוסטון.
רבי אברהם יהושע העשיל סירב בהתחלה להתמנות לאדמו"ר עד שדודו זקנו רבי דוד מסקווירא, לחץ עליו. היה חתנו של רבי דוד אהרן מז'וריק (בנו של רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק).
רבי אברהם יהושע העשיל היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי יהושע רוקח (נולד בכ"א בטבת ה'תש"ט), נינו של רבי ישכר דב מבעלז (בנו של ר' יצחק דוד, בנו של הרב יהושע מירוסלב, שהיה גם חתנו של הרב יוסף מאיר ממכנובקה). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ביום הכיפורים תשמ"ח התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה, לאחר הפצרות רבות משאר בשרו האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מראחמיסטריווקא.
מוסדות החסידות בבני ברק כוללים תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה וכולל אברכים. בראשות הישיבות עומד הרב יעקב יהושע אנגלנדר, בנו של הנגיד ר' אליש אנגלנדר שמממן חלק גדול מהמוסדות.
לחסידות בתי כנסת וכוללים בירושלים בית שמש ביתר עילית ואלעד, שני בתי כנסת וישיבה קטנה בלונדון, ובתי כנסת במנצ'סטר, אנטוורפן, בורו פארק וויליאמסבורג ובמונסי.
חסידות מכנובקה-בעלזא
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר פטירתו של האדמו"ר מבעלזא, רבי אהרן רוקח, בשנת ה'תשי"ז ללא בנים חיים, ייעדו מרבית חסידי בעלזא לאדמו"ר את בן אחיו[1], רבי ישכר דב רוקח, שהיה אז ילד בן תשע שנים והוכתר כאדמו"ר בגיל 18. מקצת מהחסידים לא קיבלו את מרותו של האדמו"ר המיועד ופרשו מהחסידות. הפורשים, שכונו "בעלזער מתנגדים" או "מורדים", פתחו בית מדרש ברחוב מהרש"ל בבני ברק ובאנטוורפן, וכן החזיקו בבית המדרש הישן של חסידות בעלזא בלונדון שם כונו בשם בעלזא בלבד. כאשר התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה, ב-1988, חברו חלק מפורשי בעלז אליו. היחסים בין החסידויות היו תקינים ורבי יהושע השתתף באירועים בחסידות בעלז.
לאחר תקופה החלה החסידות לכנות את שמה "בעלזא מכנובקה", מה שיצר מתח בין החסידויות ואף גלש להשמצות הדדיות ולאלימות. שיאן של ההתנגשויות האלימות היה בשנת 1995, כאשר חסידי מכנובקה בעלזא קיימו טקס "הכנסת ספר תורה" לבית מדרשם בירושלים. במהלך האירוע הותקף האדמו"ר ממכנובקה בעלזא בידי חסידי בעלז ונגרם נזק לרכבו ולבית מדרשו.
בהילולה שציינה חמישים שנה לפטירת רבי אהרון רוקח (כ"א באב ה'תשס"ז; אוגוסט 2007) היו התכתשויות בין אנשי שתי החסידויות. בהילולה בשנה שלאחר מכן (22 באוגוסט 2008), תקפו כמה חסידי בעלז את התומך הפיננסי של מכנובקה בעלזא, אליהו אנגלנדר מלונדון.
בסביבות 2010 החלו מגעים בין החסידויות והמתח ביניהן פחת בהדרגה. ב-29 ביולי 2010 השתתף בנו של הרבי מבעלז, הרב אהרן מרדכי רוקח, בחתונת נכדו של האדמו"ר ממכנובקה בעלזא. בפברואר 2012 הגיע האדמו"ר ממכנובקה בעלזא לפגישה בביתו של האדמו"ר מבעלז כדי להזמינו לחתונת בתו הצעירה[2]. בחודש סיון ה'תשע"ה השתתף האדמו"ר ממכנובקה בעלזא בחתונת נכד האדמו"ר מבעלז ואף התכבד בזימון. בכסלו ה'תשע"ו סוכם בין החסידויות שמעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא", ובכך סרה המחלוקת בין החסידויות[3].
מרכזי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרכזה של חסידות מכנובקה בעלזא ברחוב רש"י בבני ברק. בניין חדש וגדול הולך נבנה ברחוב האדמו"ר מגור. לחסידות בתי מדרש גם בירושלים, בבית שמש, בביתר עילית ובאלעד. בחו"ל ישנם בתי מדרש בשכונת סטמפורד היל בלונדון, במנצ'סטר, באנטוורפן ובארצות הברית. אנשי החסידות רואים את עצמם כחסידי בעלזא ונוהגים במנהגי בעלזא, מלבד בית המדרש בבני ברק שבו שומרים על מספר מנהגי צ'רנוביל.
השתלשלות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבעל שם טוב, רבי ישראל בן אליעזר ממז'בוז', מחולל תנועת החסידות.
- תלמידו רבי מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, בעל ספר מאור עיניים.
- בנו רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.
- בנו רבי יצחק טברסקי מסקווירא.
- בנו רבי אברהם יהושע השל טברסקי מסקווירא (1826–1886).
- בנו רבי יוסף מאיר טברסקי ממכנובקה (1860–1918).
- רבי אברהם יהושע השל טברסקי ממכנובקה-בני ברק (1894–1987), בנו של רבי יוסף מאיר טברסקי.
- רבי יהושע רוקח ממכנובקה-בעלזא (נולד ב-1949), בן-אחיינו של רבי אברהם יהושע השל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שוש מולא, "בחצר", 7 ימים, ידיעות אחרונות, 3 באוקטובר 2008
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בן הרב מרדכי רוקח מבילגוריי
- ^ בלעדי: תיעוד מפגש אדמו"רי בעלזא ומחנובקא בעלזא באתר בחדרי חרדים.
- ^ ישראל כהן, הבוקר ב'המודיע': השם "בעלזא" התווסף למודעת "מכנובקא", באתר כיכר השבת, 22 בנובמבר 2015
משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018